מעבדת התמדה

מה מסביר את התנועה לעבר הקוטב הבריא של רצף נוחות/אי נוחות?

 

​

תחושת הקוהרנטיות פירושה תפיסה כללית של העולם, לפיה העולם, על פני רצף, הוא מובן, נהיל (בר ניהול) ומשמעותי. חוזקה של תחושת הקוהרנטיות של אדם, לדעתו, הוא גורם בעל משקל בתנועה לכיוון בריאות.

אדם בעל תחושת קוהרנטיות חזקה שיעמוד מול גורם לחץ:

1. ישאף, יהיה בעל מוטיבציה להתמודד (משמעתיות)

2. יאמין שהאתגר מובן (מובנות)

3. יאמין שעומדים לרשותו משאבים להתמודד (נהילות).

 

מרכיבים אלו קרובים למושגי ההתמודדות: אופטימיזם -  שאיפה לחיות, חוסן, יעילות עצמית, תושייה נלמדת ועוד. אך בניגוד למושגים כמו העצמה, מוקד שליטה פנימי, פתרון בעיות ועוד, הרי שתחושת הקוהרנטיות אינה תלויית תרבות.

שאלות כמו: מה נותן לאדם משמעות? איזה סוג או סגנון של משאב נראה לאדם מתאים לניצול בבעיה ספציפית? בידי מי נמצאים המשאבים – כל עוד שהם בידי מישהו שהוא לטובתי (למשל אלוהים, חבר)? כמה מידע נדמה לאדם שדרוש כדי להבין? ועוד –התשובות לשאלות אלו שונות מתרבות לתרבות, ממצב למצב, אך החשוב הוא שבמהלך  חייו היו לאדם חוויות מסוימות אשר הובילו אותו לפיתוח תחושת קוהרנטיות חזקה אשר מאפשרת לו להשתמש במשאבים המתאימים להתמודדות עם גורם לחץ מסוים במצב מסוים.

מובן שיתכנו כישלונות, אך אדם עם תחושת קוהרנטיות חזקה ילמד מהם ולא נגזר עליו לחזור על הטעויות.

 

עוצמתה של תחושת הקוהרנטיות נקבעת על ידי שלושה סוגי חוויות במהלך החיים:

1. עקיבות – קונסיסטנטיות.

2. איזון בין עומס חסר לעומס יתר.

3.  שותפות בקבלת החלטות בעלות ערך חברתי.

לדעתו, המידה שבה אדם חווה חוויות כאלה היא תוצאה של מעמדו במחנה החברתי, תוצר של תרבותו ובעיקר, תוצר של סוג העבודה שבה הוא עוסק, של מבנה המשפחה שלו ועוד גורמים כג'נדר, מוצא עדתי, גנטיקה ואף מקריות.

 

למרות ההיבטים השיוכיים, הרי שלאנשים יש (במגבלות מסוימות) שליטה כלשהי בחייהם. בנוסף, מוסדות חברתיים ניתנים לשינוי במידה זו או אחרת (למשל שותפות בארגון מסויים במטרה להבטיח שכר הולם או נטילת חלק במאבק פוליטי).. פעולות אלו לא ישנו באופן קיצוני את תחושת הקוהרנטיות של האדם, אך הן עשויות למנוע נזק, להוסיף אולי מעט כוח, ולפעמים לפתוח צוהר לקראת התחלתו של שינוי משמעותי בנסיבות החיים.