top of page

כיתות מחוננים פועלות כיום במעל ל-40 בתי ספר ברחבי הארץ. קיימת בהן עשייה חשובה ומבורכת, הכוללת במקומות שונים כתיבת עבודות גמר, שימוש ב-PBL, למידה רב-גילאית, תכניות לימודים ייחודיות ועוד.

 

יחד עם זאת, בשנים שחלפו התרחשו מספר מהלכים, שיחד מייצרים צורך בבחינה מחודשת של אופני הפעלת כיתת המחוננים:

  • התקדמות פדגוגית של כלל המערכת. מתוקף מגמות עולמיות וכן מקומיות (בין השאר, רפורמת "למידה משמעותית"), אופני למידה שבעבר נחשבו לחדשניים ומובילים הם היום נחלת הכלל. נשאלת השאלה אם כן, מבחינה פדגוגית – מהו הערך המוסף של כיתות מחוננים עבור תלמידיהן?

  • חידוד צרכי המחוננים. כל העוסקים במלאכת חינוך והוראת מחוננים צוברים ניסיון יקר מפז, ויודעים כיום לאפיין טוב יותר את צרכי התלמידים – וגם את מה שהמערכת מעוניינת להעניק להם.

  • ידע נצבר – פידבק מכמה וכמה דורות של מסיימי כיתות מחוננים. חלקם שבעי רצון ויודעים לשים את האצבע על מה היה שם שנתן להם מענה מוצלח; אחרים מסמנים היבטים חסרים או ניסיונות חינוכיים שלא צלחו.

המשימה: לחלום, לחשוב, לתכנן ולפתח את אופני ההפעלה הראויים לכיתות מחוננים

כיצד יכולה כיתת המחוננים במסגרת בית ספר רגיל להוות מסגרת חינוכית מיטבית ומשמעותית עבור תלמידיה?

על כיתת המחוננים להציע לתלמידיה ערך מוסף משמעותי בתחום הפדגוגי, בתחום הרגשי-חברתי ובתחום של חינוך למעורבות חברתית קהילתית. הערך המוסף שתציע הכיתה ייגזר באופן ישיר מהיותה כיתה בתוך בי"ס.

 

את מערכת יחסי הגומלין של הכיתה עם שאר ביה"ס אנחנו מאפיינים כאיזון בין איחוד לייחוד: בין יצירת הכיתה כמסגרת ייחודית למחוננים, על מגוון ההזדמנויות שמסגרת זו מאפשרת (לימודית, חברתית, מקום בטוח ועוד), לבין טוויית קשרים ויצירת איחוד בין הכיתה ותלמידיה לשאר תלמידי ביה"ס, מתוך תפיסה כי קשרים אלו הינם קריטיים להתפתחות התלמידים המחוננים – שלא בבועה מסוגרת

בין ייחוד לאיחוד

bottom of page