הטרוגניות - בעיה או הזדמנות?
שותפי המעבדה
אקדמיה
-
ד"ר מירב יפרח (אוניברסיטת בן גוריון)
-
התבססות על רעיונות ומחקרים של טומלינסון, גרדנר, מכון ראנד ועוד
שטח
-
ארלוזרוב – חיפה
-
גיורא יוספטל – מגדל העמק
-
אדם וסביבה – געש
-
מבוא גליל – איילת השחר
-
בית חיה – חיפה
-
יסודי ג' – בענה
מטה
אגף לחינוך יסודי
אגף מו"פ ניסויים ויזמות
תמונת המצב
מורה אחת העומדת מול כיתה גדולה ומגוונת
המצב הנפוץ במערכת החינוך הישראלית הוא של מורה אחת העומדת מול כיתה גדולה ומגוונת, ומלמדת חומר מסוים בקצב התקדמות מסוים.
זוהי מסגרת מגבילה שמייצרת אתגר מתסכל למדי עבור המורים, ומובילה את מרביתם "לכוון אל האמצע", כלומר ללמד בהתאם ליכולות קבוצת הביניים בכיתה – ללא התאמה למגוון שונויות המתקיימות בכיתה.
קו פעולה זה מביא להיווצרות פערים הולכים וגדלים בין תלמידים ומוליד לא פעם גם שעמום ותסכול.
ההטרוגניות בכיתה מובילה גם לקושי בתפיסת ההערכה, אשר ברוב המקרים מתבססת על סקאלה אחת של ביצועים אשר לאורה מוערכים כלל התלמידים.
איך מגדלים ילדים לחיים בחברה הטרוגנית?
התפיסה הרווחת היא של הטרוגניות כבעיה ובשטח מתקיימים ניסיונות רבים למצוא להטרוגניות מענים ברוח ההוראה הדיפרנציאלית. אולם לצד הרצון לתת מענה לכל ילד, עולה שאלה נוספת – האם ההטרוגניות היא בעלת ערך כשלעצמה? האם היא טומנת בחובה הזדמנות? איך מגדלים ילדים לחיים בחברה הטרוגנית? אלו השאלות עליהן מנסה מעבדת הטרוגניות להשיב
ילד ייחודי, מענה ייחודי, הקשר הטרוגני
מסגרת חינוכית הבנויה לתמוך בהתפתחות אישית ייחודית ורב ממדית של כל ילד וחיזוק תפיסת ערך העצמי, בתוך הרכב חברתי הטרוגני ובאמצעותו.
הרעיון החינוכי אליו חותרת המעבדה הוא מיזוג בין מענה לימודי, רגשי והתפתחותי לכל ילד (פרסונליזציה), ליצירת חוויה ותודעה של קבוצה שבה כל אחד ייחודי, לכל אחד יש ערך ולקבוצה כולה יש מטרות משותפות ו"חיים" משמעותיים משל עצמה (שיתופיות).
תהליך הלמידה וההתפתחות האישי של הילד מתרחש ומוערך בתוך ההקשר הקבוצתי, והקבוצה ההטרוגנית "מגויסת" עבור ההתפתחות של חבריה